ספירת העומר
ארבעים ותשעה ימי ספירה
מן היום השני של פסח ועד חג השבועות סופרים ארבעים ותשעה ימים — ספירת העומר. זהו זמן של הכנה רוחנית, ולפי המסורת ימי אבל מסוים.
התלמוד מספר שבשבועות אלה, בימי רבי עקיבא, מתו אלפים מתלמידיו — „על שלא נהגו כבוד זה בזה״. לזכרם נמנעים משמחה בימי העומר. ל״ג בעומר הוא היום שבו פסקה המגפה.
איך היה
מה אירע ביום הזה
- ספירת העומרארבעים ותשעה ימים בין יציאת מצרים למתן תורה; זמן של הכנה ואבל מסוים.
- תלמידי עקיבאלפי המסורת, עשרים וארבעה אלף מתלמידי רבי עקיבא מתו במגפה בשבועות אלה — על חוסר כבוד הדדי.
- היום ה־33ביום השלושים ושלושה לספירה פסקה המיתה. לכן נפסק האבל, והיום נעשה שמח.
- תלמידים חדשיםרבי עקיבא לא נואש: הוא החל מחדש עם חמישה תלמידים, ובאמצעותם המשיכה התורה לחיות. אחד מהם — רבי שמעון בר יוחאי.
- רשב״ילפי המסורת, ל״ג בעומר הוא גם יום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי, שביקש לציינו כיום שמחה.
רבי עקיבא
„ואהבת לרעך״ — מחדש
רבי עקיבא עצמו לימד שהמצווה „ואהבת לרעך כמוך״ היא כלל גדול בתורה. לקח מות תלמידיו מר: גם גדולים בתורה חייבים לשמור כבוד זה לזה.
לכן ל״ג בעומר אינו רק חג של אש אלא יום של כבוד האדם: שאור התורה אינו זורח במקום שאין בו כבוד בין בני אדם.
אור התורה
אש המדורה היא דמות לאור הניצת כשבני אדם פונים שוב זה אל זה.
מה היום מלמד
שלושה לקחי החג
אחדות
אחדות
עם חזק כשחלקיו מכבדים זה את זה; הפירוד מכבה אפילו חוכמה גדולה.
כבוד
כבוד
לקח תלמידי עקיבא: ידע בלא כבוד לזולת אינו מציל.
אור
אור
סודות התורה שגילה רשב״י הם האור שלמענו מדליקים את האשים.